את עופר אלטרמן אני מכיר יותר מ-10 שנים.
תמיד צוחק ,תמיד מחייך,ותמיד מוקף בנות. איש מלא שמחת חיים שעוזר לכל מי שמבקש.לאורך תקופה ארוכה עופר ליווה את הטיולים כמאסף ,כל שבת עזר כמיטב יכולתו למתקשים ואפילו "סחב "אותם על הגב. בתקופה מסוימת הוא היה נהג האוטובוס ובזמנים אחרים אחראי אוטובוס של הנופַשים.
בתקופה האחרונה עבר פציעה קשה ברגל ובנופש האחרון באילת (25-27/06/09) חזר לעצמו בצורה מדהימה עם הרבה צחוק וחיוכים הרבה פלרטוטים ותוכניות לעתיד….
היום (06/07/09) ליווינו אותו למנוחת עולמים.
עופר היה קצין וג'נטלמן והוא יחסר לכולנו.
עופר בן דוד-עופרים טיולים
בסופו של דבר,הכל מסתכם בסיפורים קטנים.איך נתקעתי בכל פעם במקום אחר,פעם על הר ולפעמים בתוך וואדי ותמיד היה אחד עופר שחיבק אותי וחילץ אותי.גם את האחרים. הויכוחים על המזגן ,הסיפורים בחדר לפני השינה 10 שנים ברציפות מספר פעמים בשנה חדר במלון באילת מקומות קבועים.
איש כל כך נחמד,נדיב,מצחיק,רגיש.כל כך רגיש פעם אחת ב-10 שנים לא גיליתי אצלו רוע,מניפולציה,אינטרס.ליוויתי אותו במהלך מעברים בחיים,שינויי קריירה.קבלת החלטות נפשי נקשרה בנפשו.בכל פעם שנפגשנו ,התחושה הייתה כאילו לא עבר זמן.סוף השבוע האחרון באילת היה נהדר דיברנו על העתיד,החלומות שעומדים להתגשם,מגורים,עבודה.הרגל כמעט והחלימה,הכל טוב.
הכאב שלי עצום.אני לא מבין כלום זכיתי להכיר בן אדם בנוסח הישן אדם מלא אמיתי חבר למדתי ממנו המון על עצמי וגם על העולם.
אני כבר מתגעגע מאוד מאוד-יהי זכרו ברוך.
עמי שבן.
לדבר על עופר בלשון עבר לא מתקבל על הדעת
עופר יקר שלי אתה מאוד מאוד תחסר לי
תמיד אזכור את הצחוקים במהלך הטיולים הבדיחות השיחות
הכובע הנצחי ושרשרת עם פיל
ותמיד העמידה בזמנים
עכשיו מי יהיה איתי באוטובוס לאילת?
היינו תמיד צוות מנצח
באהבה גדולה
עופר אלטרמן – מילות פרידה מ-"איש הפיל"
יום ב' 7/6/09 השעה 11:10 והנייד שלי מצלצל. עופר (בן דוד) שואל אותי אם אני יושב טוב על הכסא…בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ממני… שאלתי אותו מה קרה? והוא הודיע לי שעופר אלטרמן נפטר…
לדבר על עופר אלטרמן בלשון עבר זה משהו שמוזר לי… איך זה יתכן?
איך זה יכול להיות דבר שכזה?
העובדה שעופר אלטרמן כבר לא איתנו בין החיים, היא עובדה שקשה מאד לעיכול ולהבנה, לכל מי שהכיר את עופר אלטרמן.
את עופר אלטרמן אני מכיר ארבע שנים, מהחודש הראשון שהתחלתי לעבוד בעופרים טיולים.הייתי נפגש איתו ברכבת ארלוזורוב בת"א, רק כשהיה סופ"ש באילת או בים המלח. עופר אלטרמן היה גבר גבוה וחסון, אישיות מרשימה לכל הדעות, הר של צחוק, קול בס, וטוב לב.
תמיד עם כובע בוקרים, שהקנתה לו חזות מחוספת, ותמיד הוא הקפיד להגיע עם השרשרת המפורסמת שלו עם התליון של פיל כסוף. זה הזכרון שלי מעופר אלטרמן – השרשרת עם הפיל הכסוף…וזה היה הסמל המסחרי שלו בסופ"ש לאילת.
לפי ההכרות שלי איתו, עופר אלטרמן היה אהוד ואהוב ע"י כולם, ובמיוחד ע"י הנשים שחיבבו אותו,ואיך אפשר שלא… לעופר ולי תמיד היה את הטכס הקבוע של הקראת השמות באוטובוס:אני הייתי מחזיק את הקלסר עם רשימת הנוסעים שעולים ברכבת, הייתי מקריא לו שם אחר שם, ועופר אלטרמן היה מרכיז ברמקול. רק לאחר שוידאנו שכולם הגיעו, הייתי לוחץ לו את היד ונפרד ממנו בברכת נסיעה טובה…
אני משתתף בצערה של משפחת אלטרמן, ושלא ידעו עוד צער.יהיה זכרו ברוך.
דודי מלמד – מהצוות של עופרים טיולים
לעופר ולצוות עופרים,
אני משתתפת בצערכם על איבוד חברכם , עופר אלטרמן, הרושם שקיבלתי מההיכרות הקצרה שלי איתו הוא של בן אדם חביב ונעים. אני יודעת כמה קשה ועצוב לאבד חבר, ובמיוחד אדם קרוב ושותף בדרך…
ריטה שרה "הזמן הוא לא רופא, הוא רק מביא הקלה", אז היות ואין לי מילים של נחמה,
ואין שום צדק או הגיון במוות טרם הזמן…
יהי זכרו ברוך!!
אופירה לוי