מסר לכל החברים שיושבים בבית ולא יטיילו בשבת בגלל הקורונה
בשנת 2000 הקמתי את עופרים. הטיולים שלי מיועדים מאז ועד היום לפנויים ופנויות.
כל הזמן אמרתי שעופרים זאת משפחה. באמת לאורך השנים נוצרו זוגות קמו משפחות נולדו ילדים.
ואני המשכתי לטייל. עברנו מלחמות ופיגועים חורפים גשומים וימי שרב ואני המשכתי ולחבר בין אנשים זרים ולהפוך אותם לחברים.
היום אנחנו לכאורה בזמן אחר. כולנו סגורים בבתים.
הלב שלי עם הפנויים. להיות לבד קצת קשה בזמנים רגילים. אבל יש שגרה. יש עבודה חושבים על קידום , יש משפחה מורחבת ויש בילויים.
בימים אלה המצב יותר מורכב. .
תדעו שלאף אחד לא קל. הדשא של השכן לא יותר ירוק. הרבה זוגות נשואים עם ילדים היו שמחים להתחלף איתכם.
כולנו ביחד באותה הסירה. נשואים ,גרושים/ות ,רווקים/ות . כרגע אפשר לשים דאגות כלכליות בצד. גם אם מאוד נרצה אין איפה להוציא כסף.
השמים סגורים. אין מסיבות, פאבים ומסעדות ואפילו פגישות עיוורות אי אפשר לעשות.
אני מאמין שקיבלנו מתנה.
בואו נעבור את זה יחד. ב 2020 היאוש הרבה יותר נוח.
תמיד אפשר לצאת למרפסת ולמחוא כפיים. יש לנו את המדיה החברתית ואפשר להיות מחוברים.
יש לנו הזדמנות לעצור, לנשום להנות מהרגע לקרא ספר בנחת ללמוד לבשל. והזוגיות תגיע בזמן הנכון.
פתאום אין לחץ. אני מרגיש שחזרנו להיות כמו בדואים עם הזמן של המדבר של 1920 והיתרונות של 2020.
נעבור את הקורונה ביחד ואפילו נתגעגע לשקט.
עד שזה יקרה, זה הזמן לצאת לקניות בשביל השכן המבוגר בדלת מימול. זה הזמן להתנדב. זה הזמן להגיד תודה.
תודה על כל מה שיש לנו.
חברים שלי ומטיילים שלי אנחנו חזקים ביחד.
אוהב אתכם חושב עליכם ויודע שגם הקורונה תעבור ונחזור לטייל.
