סיפור אופטימי או איך שגלגל מסתובב

סיפור אופטימי או איך שגלגל מסתובב

אני בדרך לעוד אסיפת הורים משעממת, וכמו תמיד מגיע באיחור. רואה מקום פנוי ומתיישב.
אני מרגיש שמישהו מסתכל עליי. מסובב את הראש ורואה מישהי מוכרת, אבל לא זוכר מאיפה. בסיום אסיפת ההורים היא פונה אליי ואומרת: "עופר, מה שלומך? אני דנה".
ואז האסימון נופל. אני חוזר עשר שנים אחורה, לימי עופרים הראשונים.

"זה הטיול האחרון שלי בעופרים"
הייתה אז בחורה נחמדה בשם דנה שהגיעה למספר טיולים ברצף. אחרי כל טיול התקשרה אליי ואמרה: "עופר, זה הטיול האחרון שלי בעופרים. אין כאן בנים ואין את מי להכיר".אבל דנה לא התייאשה והגיעה שוב. התרגלתי כבר לטקס הקבוע.

באחת השבתות נסענו לטיול של 2 אוטובוסים , דנה נרשמה אבל אמרה לי מראש היות ואין בחורים אני רוצה לעלות בראשון לציון אבל לעבור לאוטובוס של תל אביב שם בטח יהיו מטיילים צעירים שיתאימו לי.
ואכן כך היה דנה עלתה בראשל"צ החליפה לאוטובוס של תל אביב, אבל לא יאמן המיועד עלה בחולון. במהלך הטיול דנה זיהתה את האיש הנכון אבל הבחור כבר הכיר מישהי אחרת. בהפסקה האחרונה שאלה אותי מה לעשות אמרתי לה הוא כבר הכיר חכי קצת. דנה לא חיכתה בעודו מדבר עם הבחורה שהכיר פנתה אליו ונתנה לו את מספר הטלפון שלה.

הטיול הסתיים חזרנו הביתה. דנה התקשרה אלי לבדוק מה המצב. הצעתי לה להתאזר בסבלנות. כעבור 3 שבועות התקשרתי לבחור ושאלתי אותו איך מתקדם הקשר. הוא ענה הקשר נגמר. שאלתי אותו ומה עם זאת שנתנה לך את הטלפון והוא ענה לא נראה לי. אמרתי לו נסה אין לך מה להפסיד. הם אכן ניסו וכעבור חצי שנה התחתנו ועקבותיהם נעלמו…

אחרי עשר שנים…
ואז באורח פלא אני פוגש שוב את דנה – והילדה שלה, מסתבר, לומדת בכיתה עם הבת שלי.
אז מה המסקנה? לעולם לא להתייאש, להמשיך לנסות, וגם לדעת להיות פתוח להזדמנויות שדופקות בדלת – ובעיקר למצוא את המקום הנכון להכיר בו.

הכותב הוא עופר בן דוד, מורה דרך, מנכ"ל טיולי עופרים ומארגן טיולי היכרות לצעירים פנויים למטרות חתונה.

למאמרים נוספים לחץ כאן

לטיולי היכרות לחץ כאן

לשאלות  התקשרו 03-964-8006