לטייל בדרום אפריקה - עופרים
מקומות בילוי בקייפטאון
17 בינואר 2018
טיול לשבת:זמן דרום -ערים אבודות ונופי בראשית 27.1.18 גילאי 38-58
18 בינואר 2018

לטייל בדרום אפריקה

נכתב בעקבות טיול של עופרים לדרום אפריקה בתאריך 27.12.17

ע”י עופר בן דוד, מורה דרך ומומחה לטיולי פנויים פנויות.

בטיול שלנו טיילנו לאורך דרך הגנים. הדרך נמשכת כ- 1,000 ק”מ מפורט אליזבט ועד קייפטאון.

התחלנו בפורט אליזבט

התחנה הראשונה שלנו היתה מפרץ נלסון מנדלה.

במקום מונומנט ענק המציין את הרב תרבותיות של דרום אפריקה. מראש המגדל יש תצפית על האוקיינוס, הנמל, וכמובן כל העיר. בפורט אליזבט ביקרנו גם באושנריום, מוזאון המראה את בעלי החיים הימיים והיבשתיים של דרום אפריקה בהווה ובעבר.

לאורך החוף יש טיילת ארוכה, והרבה מאוד מסעדות ומרכזי בילוי.

היום השני הוקדש כולו לבעלי החיים של דרום אפריקה. ביקרנו בשתי שמורות טבע: בשמורת לליבלה ובשמורת אדו.

בשמורות טבע אסור לרדת מהג’יפ. נוסעים בג’יפ פתוח ו/או סגור ורואים את בעלי החיים. הסיור שלנו נמשך שלוש שעות, בסיומו חיכתה לנו ארוחת צהרים וגם מופע של תיפוף על תופי ג’מבה. בתחומי השמורה אסור להסתובב לבד. המדריך סיפר שמספר שבועות לפני שהגענו תקף אריה רעב את השומר ופצע אותו.

הסיור בג’יפ נראה כמו בילוי בתוך סרט טבע. רואים עשרות סוגים של בעלי חיים.

מלילבלה המשכנו לשמורת אדו.

שמורת אדו מפורסמת כשמורת פילים. בנוסף לפילים ראינו בעלי חיים נוספים.

בשמורה נסענו באוטובוס בליווי מדריך מקומי שהסביר על בעלי החיים. לאחר נסיעה של כ- 40 דקות הגענו למקור מים ושם ראינו את הפילים. לראות פיל בטבע זאת חוויה מרגשת. אנחנו היינו בכלוב והפילים הסתובבו באופן חופשי.

לקינוח ראינו עוד בעלי חיים. השיא היה לראות צבוע. די נדיר לפגוש צבוע מאחר והוא פעיל יותר בלילה.

בשעת ערב מאוחרת חזרנו למלון עמוסי חוויות.

יום 3

היום השלישי הוקדש לאזור ציציקמה. במרחב העצום של ציציקמה נותרו אחרוני היערות המקומיים של דרום אפריקה.

הגענו לשמורה בה גדלים עצים בני כמה מאות שנים.

סיימנו את היום באזור בו נשפך נהר הסטורם אל הים. במסלול הליכה מרתק בין גשרים תלוים ומים צלולים.

יום 5

ביום החמישי גילינו אזור חדש. היום נפתח בביקור במערת נטיפים עצומה בגודלה. בילינו שם קרוב לשעתיים.

ממערת הנטיפים המשכנו לחווה לגידול יענים. באזור בו טיילנו ראינו לאורך הכביש עשרות חוות בהן מגדלים יענים. מסורת גידול היענים נמשכת מאות שנים. בעבר גידלו את היענים בשביל הנוצות. כובע נוצות יען הוא סמל לנשים מהמעמד הגבוה באירופה.

היום מגדלים את היען לבשר. בשר היען נחשב למעדן בדרום אפריקה. מהעור עושים ארנקים וחגורות, מנוצות היען כובעים וגם מטאטאים.

יום 6

ביום השישי של הטיול נסענו לאורכה של דרך היין. רק מלנסוע לאורך הדרך אפשר להשתכר. מאות קילומטרים של מטעי גפנים, מראות שלא יאומנו. כל השטח מעובד. כל מספר קילומטרים רואים יקב שנמצא בלב הכרמים. לכל יקב יחוד משלו וסוגי יין שמיצרים בו. אנחנו התארחנו ביקב של חברת ROOIBER.

במרכז המבקרים היתה מסעדה מרשימה ומושקעת. התחלנו בטעימות של יינות לבנים ואדומים.

סיימנו את הביקור בארוחה מטורפת, שהיה בה מכל טוב שדרום אפריקה יכולה להציע.

לעת ערב הגענו לקייפטאון. כבר ממרחק רב ראינו את הר השולחן. הר זה נחשב לאחד משבעת פלאי עולם. כל תייר שמגיע לעיר מטפס עליו. השעה המומלצת להגעה היא אחה”צ בסביבות השעה 18:00.

על ההר יש רוחות עזות, מאחר וגובהו כ- 1060 מטר. פעמים רבות ההר נסגר לביקורים עקב הרוחות העזות.

אנחנו זכינו ועלינו על ההר. העליה להר אפשרית בטיפוס רגלי, או בעליה ברכבל. אנחנו כמובן עלינו ברכבל.

מעל ההר המראה עוצר נשימה. ההר מלא בתיירים מכל העולם. כל העיר קייפטאון נראית מלמעלה. התחושה היא כמו להיות במטוס.

על ההר יש מסלול הליכה מוסדר ויש עליו צמחיה יחודית.

אנחנו נשארנו עד השקיעה. הנוף והצבעים בשקיעה עם העננים יצרו תחושה חלומית של מקום שקיים רק בסרטים. הבנתי למה המקום נחשב לאחד משבעת פלאי תבל.

יום 7

ביום השביעי של הטיול טיילנו באזור קייפטאון. פתחנו את היום בטיול לאי כלבי הים.

באזור של המזח יש עשרות בסטות. זה המקום לקנות את המזכרות. ביצי יען מצויירות עולות כ- 200 ראנד. בכל חנות הן עולות כ- 450 ראנד, ובשדה התעופה כ- 1500 ראנד. אחרי קניית המזכרות שטנו לאי כלבי הים.

המשכנו לאורך “כביש החוף”. נהנינו לראות את האוקינוס הכחול והחופים האין סופיים. התחושה היא של להיות בתוך גלוית נוף.

התחנה הבאה היתה כף התקוה הטובה.

כף התקוה הטובה היא אזור שכולו שמורת טבע. השם ניתן לו ע”י הפורטוגזים מאחר ומלך פורטוגל ראה בו מקום שמבשר את הדרך לפתיחת נתיבי סחר להודו ולמזרח הרחוק. היום המקום הוא עוגן תיירותי.

בהמשך עולים למגדלור. במגדלור יש מוזאון המספר על ההיסטוריה של המקום. הנוף הנשקף מלמעלה מטריף. עמדנו על ראש הצוק, משלושת הכיוונים ים, והרוח כמעט העיפה אותי.

בחניון הנמוך יש מושבות של שחפים ושלט המציין את שם המקום ואת הקורדינטות.

חשבתי על הספנים הפורטוגזים שהגיעו לכאן. הם קראו למקום כף הסערה בגלל הרוחות העזות.

התחנה הבאה שלנו ביום המדהים הזה היתה חוף BOOLDERS. בחוף יש מושבת פינגווינים ענקית.

המקום מהווה אבן שואבת ומאות אלפים מגיעים לראות את הפינגוונים.

כתב עופר בן דוד בעקבות טיול של עופרים לדרום אפריקה