חוויה צ'רקסית
בארץ יש הרבה מקומות כשאתה מגיע אליהם אתה מרגיש בחו"ל. מקום כזה הוא הכפר הצ'רקסי כפר כמא. בכל שנה בקיץ נערך פסטיבל ייחודי בכפר ואנחנו מגיעים לביקור ובכל פעם המטיילים מופתעים מחדש. הכפר משולט בשלטים הנושאים כיתוב באותיות קיריליות (כתב רוסי). התופעה הכי בולטת בכפר היא הניקיון ברחובות .המטיילים נדהמים ואומרים: "אין כאן אפילו בדל סיגריה אחד", הכפר מצוחצח כאילו לכבודינו.
תושבי הכפר נראים אחרת כולם בהירי עור ובהירי שיער. במרכז הכפר יש מסגד שמראה שתושבי הכפר הם מוסלמים. כשמקשיבים לשיחה בין התושבים שומעים שפה בצליל לא מוכר. אחד השיאים בביקור בכפר הוא ביקור במוזיאון הצ'רקסי שם לומדים על המורשת הצ'רקסית בישראל ובעולם.
קצת היסטוריה
הצ'רקסים מגיעים אלינו מהרי הקווקז בדגל הצ'רקסי 12 כוכבים המספרים על 12 שבטים המהווים עם של לוחמים. השבטים הצ'רקסים היו רוכבי סוסים שחיו בהרי הקווקז בין הים הכספי לים השחור. (בין אירופה לאסיה) בקווקז חיים יותר מ-60 עמים שונים הדוברים כ-100 שפות ו 700 ניבים שונים.
היום באזור נמצאות המדינות גאורגיה, ארמניה ,אזרבייג'ן, ורפובליקת אדיגיה שייכת לרוסיה.
הצ'רקסים מכנים את עצמם אדיגה שפירושו גיבור אציל האיש המושלם. בעברם הרחוק היו הצ'רקסים עובדי אלילים בהמשך הם הושפעו מהתרבות היוונית והמיתולוגיה היוונית. עם התפשטות הנצרות בקווקז הם התנצרו ובהמשך התאסלמו.
איך הגיעו הצ'רקסים לישראל?
הצ'רקסים גורשו מהקווקז החל משנת 1864. הגרוש היה שיאו של תהליך לחימה עקובה מדם. במלחמה ארוכת שנים השתלטה רוסיה על איזור הקווקז בסיום המלחמה הונהגה מדיניות של צ'רקסיה ללא צ'רקסים. הצ'רקסים הוגלו או נרצחו.
האימפריה העותמנית קלטה אותם בשטחיה. כ-900 אלף צ'רקסים עזבו את הקוקז. העותמנים מיישבים אותם באיזורי ספר כגון עבר לירדן הגולן והגליל.
הצ'רקסים בישראל
בישראל חיים היום הצ'רקסים בשני כפרים: כפר כמא וריחניה. כפר כמא נוסד בסביבות 1876 בלב הגליל התחתון. הכפר מוקם כמשקל נגד לבדואים ששולטים בגליל. הצ'רקסים הופכים להיות לוחמים בשירות השלטון העותמני ועם הקמת המושבות היהודיות החל מ- 1882 הם גם שומרים על המושבות בשכר. הצ'רקסים כרתו ברית דמים עם מדינת ישראל והם משרתים בצבא ובכוחות הביטחון.
מנהגים חוקים ומסורות
תפיסת העולם של הצ'רקסים היום מתבססת על הקוראן יש אבחנה בין מצוות יסוד אותם מבצעים כלשונן אבל כאשר יש מקום לפרשנות אז נוהגים להקל. למשל בנושא מעמד האישה.
למוסלמי מותר לשאת 4 נשים בתנאי שינהג איתם ביושר. הצ'רקסים קבעו מאחר שאדם לא יכול להתנהג בשיוויון עם 2 נשים. עליו להתחתן עם אשה אחת בלבד.
המסורת הצ'רקסית גובשה במשך מאות שנים.
אדיגה חאבזה (באדיגית: Адыгэ Хабзэ) הוא הקוד המכונן של חיי הצ'רקסים. מרכזו הוא משמעת, אומץ, נדיבות, נאמנות ושליטה עצמית. האדיגה חאבזה מורה על שמירה על האומה, על הארץ, על הכבוד העצמי ועל כבוד המבוגרים והזקנים. האדיגה חאבזה הוא קוד נוקשה, הוא מפרט איך להיות איש של כבוד, והוא מועבר בעיקר דרך סיפורים ושירים אודות הנארתים (גיבורי המיתולוגיה הצ'רקסית) שמלמדים את האדם הצ'רקסי איך להתנהג כלפי עצמו וכלפי חברתו. עוד עיקרים קדושים המועברים באדיגה חאבזה הם הכנסת האורחים, הכבוד לנשים וגבורת הלוחם. רדיפה אחרי כסף, עושר וראוותנות נחשבים בתרבות הצ'רקסית לחרפה גדולה.
בנוסף
-
הריקוד הוא אלמנט חשוב וכל ריקוד יש שם ומשמעות וכולם לומדים לרקוד.
-
האישה אחראית על גידול הילדים וחינוכם
-
שמירה קפדנית על ניקון הבית וגם על השטח הקרוב מחוץ לבית
-
טיפוח יסוד הגבורה והכבוד
-
לימוד השפה הצ'רקסית גם בבית הספר לומדים את השפה יחד עם עברית,ערבית, ואנגלית
רוצים לדעת עוד?
בואו לטייל איתנו בכפר כמא. נכיר את האוכל הצ'רקסי המיוחד, נטעם מהסמבוסק שנקרא חלוז'
וגם מהגבינה הצ'רקסית. נפגוש רקדנים מלהקת "תופסה".
התמונות צולמו בפסטיבל שנערך כל שנה בקיץ.
