אהבה בטעם דובדבן חלק ג’

אהבה בטעם דובדבן חלק – שלישי

טיולים בעקבות קטיף דובדבנים בישראל

עץ הדובדבן (שם מדעי: Prunus subgenera Cerasus) הוא תת-סוג של פרונוס,.

 סוג זה כולל בין השאר את השקד, את האפרסק ואת המשמש.

עונת קטיף הדובדבנים מתחילה באמצע מאי-תחילת יוני ונמשכת כחודש.

הדובדבן כפרי מאכל

שני מינים של דובדבן ידועים במיוחד בשל פריים הטוב:

דובדבן מתוק (גודגדן, Prunus avium), ודובדבן חמוץ (Prunus cerasus).

מינים אלה הם עצים גדולים וחסונים, העשויים להתנשא לגובה 18 מטר

בגידולים מסחריים מגבילים את גובה העץ ל-4 מטר.

(בתמונה מטע דובדבנים ביתיר בזמן טיול קטיף)

עצי הפרי נפוצים באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית, כאשר בראש רשימת הארצות המגדלות פרי זה באופן מסחרי נמצאות איראן, טורקיה וארצות הברית.

לשני המינים הידועים מספר זנים, אך שניהם זקוקים לאקלים קר של בערך 1,000 שעות קור, ושניהם מואבקים על ידי דבורים.

עדויות גידול דובדבן בישראל בעבר

לכאורה בישראל התחילו לגדל דובדבנים בשנות ה 80  בעקבות מלחמת לבנון. אבל גידול הדובדבן במרחב של ארץ ישראל התחיל  ליפני 1000 שנה.

ההיסטוריון הערבי אלבדרי מונה 7 זני דובדבן בסוריה רבתי.

במאה עשירית לספירה נזכר הדובדבן  בחיבור ערבי שם העץ נקרא ‘קראסיא’ הוא הדובדבן המוכר לנו .

רב שמואל בן חפני גאון (מאה 10 לספירה), אשר התגורר בבבל, מזכיר את ה’גודגדניות’ כפרי לקינוח הסעודה.

עדות  ברורה ראשונה על גידול הדובדבן בארץ מקבלים אנו מראשית התקופה הצלבנית, הצליין הרוסי דניאל ( 1106 – 1108 לספירה), ציין את גידול הדובדבן בהרי חברון.

 היסטוריון מוסלמי בשם אל קלקשנדי מזכיר את גידול הדובדבן באזורנו במאה ה-11. .

בסוף התקופה הממלוכית מעיד רבי עובדיה מברטנורא כי עץ זה נעלם מהארץ.

גידול הדובדבן בישראל משנות ה 80

אפשר להגיד שהדובדבן כובש את ישראל בסערה. הישראלים אוהבים את הפרי ומוכנים לשלם. החקלאים נוטעים כל הזמן עוד ועוד מטעים.

דובדבן בצפון הגולן

המקום הראשון בו התאקלם הדובדבן הוא צפון רמת הגולן. הדרוזים בגולן גידלו זנים מקומיים לצריכה משפחתית כבר ליפני 67.

עד שנות ה 80 הגידול הדומיננטי בצפון הגולן היה מטעי תפוחים. מאז מטעי התפוחים מוחלפים במטעי דובדבנים. את היחורים קונים במשתלות ונוטעים. היום כל בקעת נבי יעפורי נטועה עצי דובדבן.

(בתמונה בקעת יעפורי מהתצפית מהישוב נמרוד צילמתי בטיול קטיף של עופרים)

הגידול ריווחי מאוד למשפחה הדרוזית. האדמה היא בבעלות פרטית. את העצים משקים במי גשמים ובעונות החמות במי גשמים שנאגרים בברכות מלאכותיות כך שבדרך כלל לא משלמים על ההשקיה.

את הקטיף עושה המשפחה המורחבת בימי החופשה ובשבתות (כמו מסיק הזיתים בגליל)

את הדובדבנים מוכרים בשוק בישראל וגם לאורך כבישי הגולן ובשוק הציורי בנבי יעפורי ( בתמונה דובדבנים בשוק של נבי יעפורי)

מומלץ לבקר בצפון הגולן בעיקר בימי חול (בשבתות עמוס מאוד) מאמצע מאי עד אמצע יוני באזור בירכת רם, בשוק יעפורי. בכפר מסעדה ולקפוץ למצפה מהישוב נמרוד בפסגת הר קטע.

דובדבנים באלרום ועין זיון

גם בקיבוצים אלרום ועין זיון יש מטעי דובדבנים המגיעים עד גדר הגבול. מטעי הישובים גדולים. מושקים בצורה מבוקרת ויש אפשרות לקטיף עצמי. במטעים יש מגוון זנים ואפשר לנסוע בטרקטור למטע.

דובדבנים בגליל

הדובדבן צריך 1000 שעות קור ולכן יש מטעים באזור בית ג’אן בהר מירון, ובאזור הכפר גוש חלב.

דובדבנים במרכז ובדרום

מי שגר במרכז יכול לטייל בין מטעי דובדבנים באזור ירושלים במטעי קיבוץ רמת רחל. גם קיבוץ כפר עציון הממוקם בהר חברון מארגן כל שנה פסטיבל קטיף דובדבנים במטעי הישוב.

גם בקרבת באר שבע לכאורה במדבר יש מטעי דובדבנים וחגיגות קטיף בחבל יתיר באזור הישוב סוסיה

כל מה שנשאר לנו זה לצאת לפסטיבלים ולקטוף מהאדום אדום הזה והעיקר שניהיה בריאים ונמצא את בן הזוג הנכון לאכול איתו את הדובדבנים עם הקצפת.

המאמר נכתב ב 5.5.20

קישור לצור קשר

קישור לחלק א’ אהבה בטעם דובדבן

קישור לחלק ב’ לטייל בארץ בעקבות הדובדבן

רוצים לטייל ולהכיר במסלולים מיוחדים דברו איתי עופר 052-2945446