אהבה בטעם דובדבן – חלק א’

אהבה בטעם דובדבן – חלק א’  

אני מאוד אוהב דובדבנים כילד תמיד רציתי לאכול את הדובדבן המתוק והאדום שקישט את העוגה. כשגדלתי הגיע לארץ ולשווקים גם הדובדבן. כן “לא תאמינו” הדובדבנים הם פרי “חדש בארץ”. את הדובדבן גילו החקלאים בעקבות מלחמת לבנון, החיילים בלבנון אכלו דובדבנים והחקלאים בישראל התחילו לאקלם זני דובדבן בארץ. לאט אבל בטוח הפכו מטעי הדובדבנים לחלק טבעי מהנוף. היום מגדלים דובדבנים מהצפון-למרגלות החרמון באזור בקעת יעפורי ועד הדרום באזור חבל יתיר.

בעבר עונת הדובדבן נמשכה שבועיים, היום יש לנו לפחות שישה שבועות של שכרון חושים אדמדם. יש מגוון של זנים וכמויות עצומות בשווקים.

(בתמונה דובדבנים בשוק של נבי יעפורי בגולן צילמתי בטיול של עופרים)

מי גילה את הדובדבן ?

לוקיוס ליקיניוס לוקולוס היה גנרל רומאי מוערך שחי במאה הראשונה לפני הספירה ונודע כאוהב אוכל משובח., לפי האגדות. בשנת 73 לפני הספירה יצא לוקולוס לקרבות באזור הים השחור.

בעיר סראזוס, שאותה כבש, הוא נתקל בסוג של שזיף קטן וחמצמץ שמצא חן בעיניו עד מאוד. הוא נטל כמה עצים, שאותם נטע ברומא, וקרא להם על שם העיר שממנה נעקרו – סראזוס. וכך נקראים הפירות הללו עד היום – סריז בצרפתית . באנגלית שרי  Cherry   וצ`יליגאה באיטלקית.

 (בתמונה גלידת דובדבנים תוצרת בית צילמתי בטיול עופרים לדרום איטליה בסורנטו)

לפי המחקר הדובדבן, הוא סוג של שזיף, גדל מאז ומתמיד באסיה התיכונה, שם נהגו לסחוט את הדובדבנים ולהפוך את עסיס הפרי למעין יין. ( בתמונה דובדבן ליפני הבשלה)

יתכן שלוקולוס כנראה נטע יחורי דובדבן בגני הוילה שלו ברומא והאגרונומים של רומי ושל איטליה בימי הביניים התחילו לפתח את הזנים המוכרים כיום.

דובדבן ביפן

גם היפנים מאוהבים בעץ הדובדבן. סאקוּרָה הוא השם היפני לעץ הנוי דובדבן. פרי  הדובדבן נקרא ביפנית סאקוראנבו

הסאקורה הוא מושג היסטורי ותרבותי שאותו מכיר כל יפני.

סקורה  מסמלת את האופי היפה אך החמקמק ובר- החלוף של החיים. כמו פרח הדובדבן באביב הפורח לזמן קצר ונושר.

את יופיה של פריחת הדובדבן היפני חוגגים בפסטיבל ההאנאמי בתצפית על הפרחים. ויציאה של כל המשפחה לפיקניק מתחת לעצים הצבעוניים.

לאורך ההיסטוריה היפנית נמצאו הוכחות כתובות, בציורים ובכתבים  על כך שהיפנים היו מארגנים ביקורים משותפים בעונת פריחת עצי הדובדבן כבר מהמאה הרביעית לספירה .בתקופות הקדומות , רק בני המעמד הקיסרי  השתתפו בחגיגות.

עם הזמן נחשפו יותר יפנים למנהג וגם בני מעמד הסמוראים ובני מעמד הביניים החלו להשתתף ביציאות לטבע ובצפיה בתופעה המופלאה של פריחת הדובדבן.

כל שנה, עוקבים היפנים אחר ה”סאקורה זנסן” או “חזית פריחת הדובדבן”.

הדובדבן פורח עם בוא האביב והתחממות מזג האויר .

התחזית מופיעה בטלויזיה ולפי התאריך יוצאים התושבים לחגוג.

הפריחה מתחילה באוקינאווה בפברואר ובדרך כלל מגיעה לקיוטו וטוקיו לקראת סוף חודש מרץ או תחילת חודש אפריל. ומשם היא ממשיכה צפונה, ומגיעה להוקאידו כמה שבועות מאוחר יותר.

 כל שנה יוצאים אלפי מטיילים מישראל ליפן בעקבות פריחת הדובדבן

(בתמונה פריחת הדובדבן בטוקיו צולמה 4.4.17 )

המאמר נכתב ב 5.5.20

לצור קשר לחץ כאן

קישור לחלק ב  למה לאכול דובדבנים ?

רוצים לטייל ולהכיר במסלולים מיוחדים דברו איתי עופר 052-2945446