יונית וניר 9.8.07

אתמול 09/08/07 הייתי בחתונה מדהימה בגינת אגוז בין חדרה לנתניה. התחתן זוג מיוחד במינו-יונית וניר.

הכל התחיל בדיוק לפני שנתיים ושלושה ימים ב-06/08/05 בטיול למערת הקשת. נפלאות דרכי הזוגיות ניר ויונית הגיעו פעם ראשונה כל אחד לחוד לטיול ראשון בעופרים, הוא מראש העין היא מעפולה ,הוא איש הייטק היא סטודנטית לתקשורת.. בטלפון תיאר ניר את עצמו כבחור שנראה טוב ובעיקר אוהב טבע וטיולים. עם יונית דיברתי הרבה באותו טיול היא ג'ינג'ית קטנה ואנרגטית היא סיפרה לי שהיא אוהבת לטייל וטיילה הרבה בעולם. המקום שהרגישה בו הכי טוב היה בתאילנד בגלל ששם כל הבגדים בחנויות התאימו לה ולא היה צריך לקצר שום דבר. בטיול למערת הקשת ניר ויונית לא כל כך שמו לב אחד לשני....

ניר הפך מטייל מתמיד, הגיע באדיקות כל שבוע ונהנה מכל טיול. לאט לאט התקבצה חבורה גדולה ניר,זוהר ולירן(שגם הספיקו להתחתן),חיים ,אורן,מרב ,גידי ועוד רבים... אני תמיד מופתע מחדש איך מגיעים אנשים מכל קצוות הארץ שלא נפגשו מעולם ומתחברים יחד.החברות הזאת מחזיקה שנים גם אחרי שכבר שוכחים את עופרים.

יונית היתה מגיעה לטיולים פעם בחודש מעפולה והצטרפה לחבורה המגובשת. המפגש בין ניר ליונית היה בלתי נמנע והוא אכן קרה בנופש לאילת המבטים הצטלבו וניר ויונית התחילו לצאת, בהתחלה עוד היו מגיעים לטיולים אחר כך נשארנו בקשר טלפוני ונפגשנו באירועים.אני חיכיתי להזמנה...........שאכן הגיעה.. לקח להם שנתיים ושלושה ימים מרגע שהגיעו לעופרים.

בחתונה הצטלמה כל החבורה בתמונה קבוצתית אמא של יונית שאלה מאיפה אתם? וענו לה החברים במקהלה אנחנו מעופרים. עמדתי שם והיא שאלה אותי ומי אתה? אמרתי לה אני עופר ,היא הסתכלה עלי ואמרה: "אז עלייך דיברו כל כך הרבה סוף סוף רואים אותך".. בעיני הרגע של המפגש עם ההורים בחתונה הוא מרגש ביותר לפעמים זוהי לחיצת יד לפעמים מבט לפעמים דמעה בזווית העין של אמא שמספרת את כל הסיפור של צפייה,תקוות וחלומות שמתגשמים...

אני שעברתי בעצמי אל כל התהליך מרווק מתוסכל לנשוי מאושר, שמח כל פעם מחדש להיות שותף סמוי בעוד חתונה בישראל. אני רק מפגיש בין כולם את הדבר האמיתי עושים המטיילים להתראות בחתונה הבאה...

עופר-שהכיר את עינת בטיולים,אבא של עדי ושי.