רמת גן נבנתה ותוכננה כעיר גנים. היא הוקמה אחרי מלחמת העולם הראשונה כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת 1951.
חברת "עיר גנים" רכשה שטח של 1800 דונם מתושבי כפר סלמה.
ביולי 1920 מונחת אבן הפינה לבית האבן הראשון. האדריכל ריכרד קאופמן מתכנן את "עיר הגנים" העתידית.
ב 4.02.23 נבחר השם רמת גן לישוב. על שם הגנים הרבים שנשתלו ותוכננו לישוב. (עד היום 25% משטח העיר מוגדר כשטח ירוק)
בשנת 1925 אברהם קריניצי עובר לגור ברמת גן. ב 1926הוא נבחר כנשיא המועצה המקומית. (הוא יכהן בתפקיד 43 שנה עד יום מותו)
בין השנים 1933-1935בשיא העליה החמישית רמת גן משלשת את אוכלוסייתה מ 1200 תושבים ל 3200 נפש. במקביל מתחיל תעוש נרחב ומוקם בית חרושת עלית.
באוקטובר 1933 חיים נחמן ביאליק עובר להתגורר ברמת גן.
ב 1934 23 רחובות שעד אז היו ממוספרים מקבלים שמות. בינהם רחוב ארלוזורוב וביאליק.
ב 27.1.1950 מקבלת רמת גן מעמד של עיר.
העירקים מגיעים לרמת גן
בשנת 1948 חיו ברמת גן כ 17200 תושבים. בסוף 1949 22.000 תושבים
בתחילת 1953 מנתה העיר 49.000 תושבים. מספר התושבים יותר מהוכפל תוך 4 שנים.
בכתבה מעיתון דבר יולי 1954 נכתב
" כ 20.000 מיהודי ארם נהריים השתקעו ברמת גן והגדילו את האוכלוסיה המקומית. שלא כרבבות היהודים שהיגיעו בחוסר כל ושוכנו במעברות נמנים האזרחים החדשים האלה של רמת גן עם המעמד הבינוני והאמיד "
הכתבה מעתון דבר מספרת סיפור גדול. עם הקמת המדינה, ישראל קלטה מאות אלפי עולים בזמן קצר. מ 650.000 תושבים ל 1.3 מיליון ב4 שנים.
על מנת לקלוט את העולים הוקמו מעברות בכל רחבי הארץ.
ראש עיריית רמת גן אברהם קריניצי שהיה מקושר, לא הסכים שיוקמו מעברות בשטח רמת גן.
לרמת גן היגיעו רק עולים שיכלו לקנות דירות. ובפועל כל עשירי בגדד עברו מבגדד לרמת גן.
הם הפכו לכוח המניע של העיר. כסף רב זרם נבנו בתים רבים העירקים קנו חנויות ופתחו עסקים.
בהמשך גם יוצאי המעברות מגיעים לרמת גן ובפי העירקים היא נקראת רמת בגדד. במרפסות הבתים ישבו העירקים עם פיג'מות ושתו תה כמו בבגדד.
ברחובות נפתחו חנויות שמכרו אוכל עירקי
השכנים מבגדד עברו דירה והמשיכו להיות השכנים ברמת גן.
משנות ה 80 3 מ 4 ראשי העיר הם ממוצא עירקי.
אורי עמית או בשמו העירקי עובד עבודי פאשה 1983-1989
החליף אותו צבי בר (ברזני) 1989-2013
ומ 2018 ראש העיר הוא כרמל שאמה
העיר רמת גן נקשרה לעירק גם בזמן מלחמת המפרץ 1991 כאשר טילי סקאד פגעו בעיר וגרמו נזק רב.
כשעוברים היום ברחובות רמת גן עדיין מרגישים את האופי העירקי של העיר
חלק מהשלטים החנויות עדיין נושאים שמות עירקים ויש הרבה חנויות שמוכרות אוכל עירקי.
את ה "סביח " המציאו ברמת גן וגם שוורמה "שמש" המפורסמת משנת 1961 עדיין עובדת ברמת גן.
אם תרצו לטעום גלידה מסטיק כמו בבגדד אז יש את גלידה התקוה.
ברמת גן מסתתרים 9 בתי כנסת עירקים מפורסמים. אחד מהם בית כנסת " ישרים " סמוך לרחוב ז'בוטינסקי. בבית הכנסת התחתנו בשנות ה 60 רבים מיוצאי עירק.
בתמונות בית כנסת ישרים לעולי בבל והזמנה לחתונה בבית הכנסת ישרים
בשנת 2010 נחנך ברמת גן פסל התפילה. הפסל ממוקם ברחבה צמוד למגדל המשרדים של ששון חוגי (מיוצאי עירק)
פסל התפילה נועד להנציח את הרוגי המלכות שהוצאו להורג בעירק ולזכר הנרצחים בפרעות ה " פרהוד " בעירק ביוני 1941 .
ביוזמת כרמל שאמה מוקמת בעיר גם כיכר ה "סביח "
בפעם הבאה שתגיעו לרמת גן ותסתובבו בין המגדלים לחנויות היוקרה, חפשו את העירקים של פעם. הם עדיין שומרים על מסורת בת 2600 שנה.
בסרטון נשים עירקיות מדברות בעברית ועירקית בבית קפה במרכז רמת גן 2020.
אם אהבתם מוזמנים לטייל איתי בעקבות העירקים ברמת גן.
בואו להכיר מורשת בת 2600 שנה . להכיר את סיפור העליה הגדולה ולגעת בחיים דרך סיפורים אישיים ומטעמים עירקים.