ימי המסיק מתקרבים הפעם המלצה על סיור לעץ זית עתיק בשפלה שלפי המסורות היה באחוזתו של רבן גמליאל.
זהו ללא ספק אחד מעצי הזית העתיקים בארץ ואחד המרשימים העץ עדיין נותן פרי ונמצא סמוך למנזר בית ג’אמל.
פירוש השם בית ג’מאל בערבית בית היופי.
האזור יפה כל השנה. כל המרחב סביבנו ירוק. הרבה חורש טבעי כרמי זיתים וכרמי ענבים. האדמות שייכות למנזר שהוקם ב 1932 על שרידים של כנסיה קדומה.
מסביב למנזר אפשר לראות את השכונות של רמת בית שמש שמקיפות אותו מכל עבר. למרות הבניה המסיבית אנחנו נמצאים באי של יופי שקט הרבה טבע וגם עצי זית עתיקים.
לפי המסורת הנוצרית המקום נקרא בעבר כפר גמלא (כפר גמליאל), על שם רבן גמליאל הזקן שהיה נשיא הסנהדרין, התנצר בחשאי ונקבר במקום. לפי המסורת היהודית הייתה בכפר אחוזתו של רבן גמליאל.
סיפורו של העץ אינו ידוע אך יתכן שקרבתו למנזר ולמערת קבורה שנמצאה סמוך למקום קשורים לכך שהעץ נשמר.
מערת הקבורה במקום הינה של רבן גמליאל הזקן ושל הקדוש הנוצרי סטפנוס .
העץ צומח על טרסה עתיקה . היקף הגזע שלו מגיע לשמונה מטרים כמעט, בנוי סבך מרשים של גידים מעוקלים. בשל הגידים האלה אין שום דרך לחשב את גילו של העץ.
מסורת יהודית גורסת שלרבן גמליאל הייתה אחוזה בכפר גמלה, המקום שבו נמצא מנזר בית ג’מאל. מי יודע, אולי הזית הזה היה אחד העצים שבאחוזתו?
איך מגיעים ?
מכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) פונים מזרחה בדרך הסלולה המובילה למנזר בית ג’מאל וחונים ברחבת החניה של המנזר. צועדים כ-700 מ’ בחזרה, ובדרך העפר הראשונה פונים מערבה (שמאלה). כבר לאחר 20 מ’ ניצב בצד הדרך עץ זית מכובד, אך אין זה העץ שאנחנו מחפשים.
השביל ממשיך בין עצי זית יפים, מתעקל שמאלה ועולה לצד נטיעות חדשות של זיתים. רואים מיכל מים שחור וממשיכים במגמת עליה לכיוון המנזר לאחר כ-600 מ’ מגיעים לטרסה יפה שבראשה עץ הזית שלנו. (השביל לא מסומן)
